בפוסט זה תוכלו למצוא מגוון שאלות ותשובות, ועצות שימושיות בנושאי בריאות הנפש של ילדכם. בכתבה שפורסמה ב13.1.10 באתר הבית של ידיעות אחרונות, נטען כי "הנקה ממושכת, של יותר מחצי שנה, תפחית הפרעות נפשיות בילד". מובן כי בין אם טרם הפכתם להורים ובין אם אתם הורים טריים בתחילת דרככם, הרי שנושא בריאות הנפש של התינוק הוא נושא חשוב ביותר עבורכם. ככל ההורים, אתם בוודאי רוצים לתת לתינוקכם את הבסיס הטוב ביותר עליו תבנה מאוחר יותר כל אישיותו. יחד עם זאת, צריך לשים לב שבכתבה המדוברת לא נמצא שההנקה לכשעצמה השפיעה על בריאות הנפש של התינוק, נמצא רק קשר בין שני הדברים. כלומר, יתכן וגורמים אחרים השפיעו גם על הבריאות הנפשית של התינוק וגם על משך ההנקה והפחיתו את שניהם. למשל, באותה כתבה נמצא גם שנשים שהניקו פחות גם עישנו יותר. כלומר, אולי העישון הוא שגרם להן להניק פחות זמן (כי הן ידעו שהעישון בזמן ההנקה משפיע על תינוקן), ואותו העישון גם השפיע על בריאות הנפש של התינוק?
במילים אחרות, עלינו לשאול האם היום, כאשר יותר ויותר אמהות בוחרות לא להניק מסיבותיהן השונות, וכשיותר אבות מאי פעם נשארים עם התינוק בחופשת הלידה, האם ניתן להתייחס לבריאות הנפש של תינוקנו כקשורה בהכרח להנקתו וכמעוצבת רק על ידי האם? התשובה היא כמובן שלא.
אם אתם מחפשים טיפים, המלצות נוספות בנושאי בריאות הנפש של התינוק, תוכלו לקרוא מגוון עצות שימושיות באתר סקרנל. חשוב לציין שרעיון ההנקה כמשפיעה על בריאות נפשית אינו רעיון חדש. בספרות הפסיכולוגית המוקדמת אכן היו רבים שטענו שלהזנה של התינוק על ידי שד אמו יש משמעויות הרות גורל באשר להתפתחותו הנפשית מאוחר יותר. פרויד התייחס לשלב הינקות כשלב אנאלי (שקשור לפה, דרכו הילד מוזן), בו ההנקה על ידי האם היא משמעותית ביותר וסיפוק צרכיו בזמן ובמידה הנכונה הוא שיבטיח כי התינוק יוכל לעבור בהצלחה שלב זה. אי יכולתו של התינוק לצלוח את השלב האנאלי עשויה להביא לקיבעון, שיבוא לידי ביטוי שוב ושוב בחייו הבוגרים של התינוק. במילים אחרות, אם האם לא תניק כראוי את התינוק, תהיינה לכך השלכות שליליות מאוחר יותר בחייו, שיבואו לידי ביטוי בכל מיני תופעות אנאליות כמו ווכחנות יתר או תוקפנות מילולית, תופעות שבאות לידי ביטוי דרך הפה.
אבל, עם השנים הבינו יותר ויותר שבריאות הנפש של התינוק קשורה לעוד גורמים רבים מלבד ההנקה. למשל, אריקסון, פסיכואנליטיקן נוסף, התייחס לא רק להנקה עצמה אלא לכל הטיפול בתינוק. לפיו אם כל צרכי התינוק ממולאים כראוי הרי שהתינוק יוכל לפתח תכונה בסיסית שרלוונטית ביותר להמשך חייו והיא אמון בסיסי בבני האדם. זאת ועוד, ישנן תיאוריות שטענו שהמרכיב המשפיע ביותר על בריאות הנפש של תינוקנו הוא לא רק אופן הטיפול, אלא גם עקביות הטיפול והביטחון שחש התינוק בכך שצרכיו ימולאו. למשל, בולבי טען שאם ההורים יספקו לתינוק טיפול עקבי ומתאים כל אימת שהוא יזדקק לו, הרי שהתינוק יבין שהוא יכול לסמוך על סביבתו ויגדל להיות ילד עם ביטחון באחרים וביטחון בעצמו.
מהתיאוריות שהובאו לפניכם, עולה שרבים הגורמים בטיפול ההורי שעשויים להשפיע על נפש התינוק. על כן, בעידן המתפתח של ימינו, בו רבות האימהות שיוצאות לעבוד במהרה לאחר הלידה ורבים תחליפי חלב האם שאיכותם גבוהה, אין צורך להניח כי ההנקה לכשעצמה היא שתשפיע על בריאות הנפש של התינוק ושאמהות שאינן מניקות גורמות בהכרח עוול לתינוקן. יהיה נכון יותר להסתכל על הטיפול שתינוקנו מקבל מאיתנו כמכלול ולא רק על ההנקה. ברור שתינוק שאימו יוצאת לעיסוקיה ולעבודתה, מגשימה את עצמה וחשה טוב, תוכל לספק לתינוקה טיפול טוב יותר מאם שאמנם תישאר להניקו למשך זמן ממושך, אך תחוש שהדבר מפריע לה במימוש שאיפותיה.
